אפידורל: המדריך לבן הזוג, מה קורה, מה שואלים ואיך תומכים

בקצרה: אפידורל הוא הרדמה אזורית שמזריק רופא מרדים דרך צנתר דק לחלל שמחוץ לקרום חוט השדרה בגב התחתון. הוא מקהה את כאב הצירים מהמותניים ומטה, מתחיל להשפיע תוך 10 עד 20 דקות, ואפשר לבקש אותו ברוב שלבי הלידה הפעילה, ללא "פתיחה מקסימלית" קבועה. לפי סקירת Cochrane, הוא לא מעלה את הסיכוי לניתוח קיסרי, אבל כן עלול להאריך מעט את שלב הלחיצות ולגרום לירידת לחץ דם, רעד וגרד. ובכל אחד מהשלבים האלה יש לבן הזוג תפקיד ברור.

רוב המדריכים על אפידורל כתובים ליולדת. זה הגיוני, אבל הוא משאיר אתכם, בני הזוג, בלי תשובות לשאלות שבאמת עולות בחדר: האם להישאר בזמן ההחדרה? מה לשאול את המרדים? מה עושים בעשרים הדקות עד שזה עובד? ומה בדיוק צריך לשים לב אליו אחר כך? המאמר הזה עונה על זה, שלב אחרי שלב.

מה זה אפידורל ואיך הוא עובד

המרדים מחדיר מחט דקה בין חוליות הגב התחתון אל החלל האפידורלי, ודרכה משחיל צנתר פלסטי גמיש. המחט יוצאת, הצנתר נשאר מודבק לגב, ודרכו מוזרמת תערובת של חומר הרדמה מקומי ומשכך כאבים במינון נמוך. התוצאה: העצבים שמעבירים את תחושת הכאב מהרחם ומתעלת הלידה "מושתקים" חלקית, בעוד היולדת נשארת ערה לגמרי.

ברוב בתי החולים בישראל משתמשים היום באפידורל במינון נמוך (לעיתים מכונה "אפידורל הליכתי"), שמשאיר ליולדת יותר תחושה ברגליים ויכולת לשנות תנוחה במיטה. ברוב המקרים מחברים גם משאבה עם כפתור שמאפשר ליולדת להוסיף מנה בעצמה, בגבולות בטוחים שנקבעו מראש.

לפני: מתי מבקשים אפידורל ומה שואלים את המרדים

הכלל הראשון שכדאי לזכור: אין פתיחה שמעבר לה "אסור". עמדת איגוד רופאי הנשים האמריקאי (ACOG) היא שבקשה של היולדת להקלה בכאב היא כשלעצמה סיבה מספקת, וההחלטה על העיתוי היא רפואית, לא מספרית. עם זאת, בפועל בשלב מתקדם מאוד הצוות עשוי להעריך שהלידה קרובה מדי מכדי שהאפידורל יספיק להשפיע. לכן, אם בת הזוג שוקלת אפידורל, כדאי להגיד את זה לצוות מוקדם ולא לחכות לרגע שבו הכאב כבר בלתי נסבל.

שני דברים משפיעים על הזמינות: האם יש מרדים פנוי באותו רגע, והאם היולדת כבר קיבלה עירוי נוזלים (נדרש לפני ההחדרה, כדי לצמצם ירידת לחץ דם). זו בדיוק הסיבה שבזמן הסיור בחדר הלידה כדאי לשאול כמה מרדימים מוקצים למחלקה בלילה, ומה זמן ההמתנה הממוצע.

מה בן הזוג שואל את המרדים (אתם יכולים להיות אלה ששואלים, כשבת הזוג באמצע ציר):

• כמה זמן יעבור מהבקשה עד ההחדרה, ומהחדרה עד הקלה?
• איזה סוג אפידורל נותנים כאן, ויש כפתור למנה עצמית?
• האם אני נשאר בחדר בזמן ההחדרה, ואיפה אני עומד?
• איך נדע אם הוא "תפס" רק בצד אחד, ומה עושים אז?
• אם בת הזוג רוצה להוריד את המינון לקראת הלחיצות, זה אפשרי?

במהלך: החדרת האפידורל, וכאן בן הזוג הכי משמעותי

ההחדרה עצמה אורכת בדרך כלל 10 עד 15 דקות. היולדת יושבת על קצה המיטה או שוכבת על הצד, מכופפת את הגב כמו חתול, ומתבקשת לא לזוז, גם אם מגיע ציר. זה החלק הקשה ביותר, וזה בדיוק המקום שבו אתם נכנסים לתמונה.

מה בן הזוג עושה בזמן ההחדרה (אם בית החולים מאפשר להישאר, ראו בהמשך):

• עמדו מולה, תנו לה להישען עליכם עם המצח על הכתף או הידיים על הזרועות שלכם. אתם העוגן שמחזיק את התנוחה.
• נשמו איתה בקול. נשיפה ארוכה ואיטית דרך הפה בזמן ציר. היא צריכה משהו לעקוב אחריו, לא הוראות.
• אל תסתכלו על הגב. המרדים עובד, ואתם לא צריכים לראות מחט כדי לעזור. חלק מבני הזוג מתעלפים, וזה לא עוזר לאף אחד.
• דברו בשקט ובקצרה. "עוד רגע", "את מדהימה", "עוד ציר אחד ואת שם". לא סיפורים, לא שאלות.

האם אתם נשארים בחדר? זה משתנה בין בתי חולים. בחלק מחדרי הלידה בישראל בן הזוג נשאר ומשמש ממש כמשענת, באחרים מבקשים ממנו לצאת לכמה דקות ומיילדת מחזיקה במקומו. אין כאן נכון ולא נכון, זו מדיניות מקומית. שאלו על זה מראש בסיור, כדי שלא תופתעו ברגע האמת.

אחרי שהצנתר במקום, מגיעות 10 עד 20 הדקות עד ההקלה. בת הזוג עדיין מרגישה צירים, ולפעמים אפילו מאוכזבת שזה "לא עובד". תפקידכם: להזכיר שזה נורמלי, ולהמשיך בדיוק את מה שעשיתם עד עכשיו, נשימה, מגע, מים. במקביל המיילדת תמדוד לחץ דם כל כמה דקות ותעקוב אחר דופק העובר על המוניטור. אם לחץ הדם יורד, זה מטופל מיד בנוזלים ולפעמים בתרופה, זה ידוע וצפוי, לא סיבה לפאניקה.

ברגע ההחדרה בת הזוג לא יכולה לזוז, לא יכולה לראות מה קורה, ולא תמיד יכולה לדבר. היחיד שהיא כן יכולה להיאחז בו זה אתם. זה לא רגע פסיבי, זה אולי הרגע הכי אקטיבי שלכם בלידה.

אחרי: מה משתנה בלידה כשיש אפידורל

כשההקלה מגיעה, האווירה בחדר משתנה. פתאום אפשר לדבר, לנוח, לפעמים לישון. אבל כמה דברים כן משתנים, וכדאי שתדעו אותם מראש:

• ניידות: גם באפידורל במינון נמוך, היולדת בדרך כלל לא יורדת מהמיטה (סכנת נפילה). אפשר ורצוי לעזור לה להחליף צד כל 30 עד 60 דקות, לשים כרית בין הברכיים, ולעיתים להשתמש בכדור פילאטיס ("כדור בוטנים") בין הרגליים כדי לפתוח את האגן. שאלו את המיילדת.
• קטטר: מכיוון שהתחושה בשלפוחית יורדת, מכניסים לרוב צנתר לשלפוחית השתן. זה שגרתי, לא כואב עם אפידורל, ומוציאים אותו בהמשך.
• שלב הלחיצות: לפי Cochrane, השלב השני של הלידה מתארך בממוצע בכרבע שעה, וייתכן שיהיה צורך בהכוונה של המיילדת מתי ללחוץ, כי תחושת הדחף פחות ברורה. כאן אתם יכולים לעזור: לספור, לתמוך ברגל או בגב, ולשקף לה את מה שהמיילדת אומרת.
• לידה מכשירנית: הסקירה מצאה סיכוי מעט גבוה יותר ללידה בעזרת ואקום או מלקחיים, אם כי במחקרים החדשים יותר, עם מינונים נמוכים, ההבדל קטן.

תופעות לוואי שכדאי שבן הזוג יזהה, ויגיד למיילדת אם רואה אותן:

• ירידת לחץ דם: סחרחורת, בחילה, חיוורון פתאומי. שכיח, מטופל מיד.
• רעד: מאוד שכיח אחרי אפידורל, ולא בהכרח קשור לקור. שמיכה חמה עוזרת.
• גרד: בעיקר בפנים ובחזה, מהמרכיב האופיואידי. מטריד אבל לא מסוכן, ויש לזה טיפול.
• חום קל: עלייה בחום הגוף אחרי אפידורל היא תופעה מוכרת; הצוות מודד ומבדיל אותה מזיהום.
• אפידורל חד-צדדי או חלקי: אם היא אומרת "צד ימין כואב", זה לא "בראש שלה". שינוי תנוחה או כיוונון של המרדים לרוב פותרים את זה. אתם אלה שקוראים לו.
• כאב ראש אחרי לידה: בכאחוז מהמקרים המחט חודרת מעט עמוק מדי, ויום-יומיים אחרי הלידה מופיע כאב ראש חזק שמחמיר בישיבה ובעמידה. יש לזה טיפול יעיל, ולכן חשוב לדווח, לא לסבול.

מיתוסים על אפידורל שכדאי להפסיק לחזור עליהם

הרבה ממה שנשמע בקבוצות ווטסאפ ובמפגשי משפחה פשוט לא מגובה בנתונים. סקירת Cochrane של Anim-Somuah ועמיתים (2018), שאיגדה למעלה מ-40 מחקרים מבוקרים עם יותר מ-11,000 נשים, נותנת תשובות ברורות:

• "אפידורל מוביל לקיסרי": לא. שיעור הניתוחים הקיסריים לא היה שונה בין הקבוצות.
• "אפידורל גורם לכאבי גב לכל החיים": לא. לא נמצא הבדל בכאבי גב לטווח ארוך. רגישות מקומית לכמה ימים באזור הדקירה כן שכיחה.
• "אפידורל פוגע בתינוק": לא נמצא הבדל בציוני אפגר או בצורך בטיפול נמרץ ילודים.
• "אפידורל מונע הנקה": הנתונים לא תומכים בכך; מה שכן משפיע הוא הזמן עד המפגש הראשון עור-אל-עור, שאתם יכולים לוודא שיקרה.
• "מי שלוקחת אפידורל לא באמת ילדה": זה לא מיתוס רפואי, זו סתם אמירה פוגענית. הלידה היא שלה, וההחלטה היא שלה.

ההתלבטות עצמה, אפידורל או בלי, ואיך לתמוך בהחלטה של בת הזוג בלי לדחוף לשום כיוון, מפורטת במאמר לידה טבעית מול אפידורל.

הצ'ק-ליסט של בן הזוג: אפידורל בשלושה שלבים

• לפני: הסעיף כתוב בתוכנית הלידה · שאלתם בסיור על זמינות מרדים ועל מדיניות ההישארות בחדר · אתם יודעים שאין "פתיחה מקסימלית", אז מבקשים מוקדם.
• במהלך: אתם המשענת בתנוחת ההחדרה · נושמים איתה בקול · לא מסתכלים על המחט · מזכירים ש-10 עד 20 דקות עד הקלה זה נורמלי.
• אחרי: עוזרים להחליף צד כל חצי שעה עד שעה · מזהים סחרחורת, רעד, גרד, כאב חד-צדדי ומדווחים · סופרים ותומכים בלחיצות · דואגים לעור-אל-עור מיד אחרי הלידה.

כל אלה הם חלק מהתפקיד הרחב יותר של בן הזוג כדולה: לא לקבל החלטות במקומה, אלא לוודא שהיא יכולה לקבל אותן, ושמישהו שומר עליה כשהיא לא יכולה לשמור על עצמה.

שי בייקר · דדי דולה

אבא שעבר קורס הכנה ללידה, ליווה בפועל את לידת בתו והיה עזר ממשי בחדר הלידה. היום מלמד אבות אחרים דרך הקורס הדיגיטלי דדי דולה.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי מתוך ניסיון אישי ולמידה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף להתייעצות עם רופא/ה, מרדים/ה, מיילדת או צוות בית החולים. ההחלטה על אפידורל מתקבלת על ידי היולדת יחד עם הצוות הרפואי.